למה להיות קשה עם עצמך?

כשחברה מספרת לך על משהו שקרה לה בעבודה או עם החבר ואת יודעת שהיא טעתה, את לא אומרת לה בתקיפות: "את טעית ואת לא בסדר", נכון?. את אומרת לה : "הכל בסדר את לא עשית משהו נורא או הכל יסתדר ויעבור עם הזמן". אבל כשאת טועה בעבודה או כשאת מבינה שלא התנהגת בסדר באיזושהי סיטואציה את לא מתנהגת כמו חברה של עצמך. לא! את נהיית האויב של עצמך. את מתעצבנת על עצמך ומאבדת פרופורציות וחושבת שהעולם כועס עלייך כשבסוף זו רק ההשקפה שאת המצאת בעצמך.

נכון, לא כולם חושבים ככה אבל לצערי לפני חצי שנה בערך קיבלתי שוק ממקום עבודה ופיטרו אותי בצורה נוראית ומבהילה שגרמה לי לפחד מלטעות. כיום, אני במשרה שעשיתי כל כך הרבה כדי להיות בה ואני כל יום מפחדת שיגיע היום שבו אעשה טעות והחלום יסתיים. והתחושה זו מציפה אותי ומפחידה אותי כל פעם מחדש. בהתחלה אמרתי לעצמי: "אוקיי, למדת שאי אפשר לדעת איך היום ייגמר אז לא להסתבך ופשוט לנצל כל יום שאת שם". אבל אז הגיעה ההתחלה בעבודה(שעדיין קורית) ואני נהנית מכל רגע ויש רגעים שאני מצליחה ויש רגעים שאני טועה. אבל כשאני טועה אני האויבת של עצמי. אפילו הבוס שלי לא עושה מזה עניין כמוני או בכלל עניין. זה הכל אצלי, הבנתי שזה לא אף אחד אחר שלוחץ עליי זו אני. אני עושה לעצמי חיים קשים כי אני טועה.

אני מקשה על עצמי.

אז מה עושים? משנים תפיסה. כי אני לא אמורה להקשות על עצמי, אני צריכה לאהוב את עצמי, להיות החברה הכי טובה של עצמי ולשחרר את הפחד מלטעות אחרת אני לא אחיה את החיים שלי בצורה בריאה ומאושרת. אף אחד לא הצליח בחיים כי הוא עשה דרך חלקה שלא הובילה לשום מקום חדש, אלא בזכות דרך ארוכה של ירידות ועליות שבסוף מובילה ליעד מיוחד. להיכשל ולטעות זה חלק מהתהליך להשתפר ורק מקום עבודה טוב יכיל את הטעויות בהתחלה כי הוא רואה פוטנציאל ואת הכוונות הטובות שיש לאדם.

תתייחסי לעצמך כמו שהיית מתייחסת לחברה הכי טובה שלך: כמו שאת שם ברגעים הטובים והרעים שלה תהיי שם גם בשבילך. בדיוק כמו שהיית אומרת לחברה שלך שזה בסדר לטעות והכל לטובה, ככה גם תגידי לעצמך כי העובדה שאת מקשה על עצמך עושה רק יותר רע ואת מונעת מעצמך להתפתח ולהתקדם.

לשחרר, לנשום, לחיות בלי חרטות.

תודה שקראתם,

נתראה בקושי הבא

BIG SIS