אין בושה בדירה חדשה

למרות העיצוב הכיפי שעשינו והדרך שבה הפכנו את הדירה לבית משלנו, החלטנו שאנחנו חייבים למצוא דירה אחרת. דמיינו לעצמכם לפני שאתם הולכים לישון, אתם מכוונים את השעון המעורר לשעה 8:30 או 7:30 וחושבים בלב: "איזה כיף שיש לי 7 שעות שינה (לפחות)" והולכים לישון. לפתע, אתם מתעוררים ל"ציוצים" של פינוי-בינוי שנמצא בניין לידכם צמוד צמוד לחדר השינה שלכם ברבע ל7 בבוקר!!! אתם מרגישים לפתע קדיחות ורעידות כאילו "הענק הירוק" מרים את הבניין שלכם ומטלטל אותו כדי שתיפלו ותרדו מהבניין לפניי שהוא אוכל אותו. אתם בטח שואלים את עצמכם: "אבל אדר, לא אמרו לכם את זה כשחתמתם על החוזה? כי אם כן, די הבאתם את זה על עצמכם". נכון. אמרו לנו שיהיה פינוי בינוי אבל הציגו לנו את זה בצורה כל כך "יפה" שחשבנו לרגע שזה לא כזה נורא...ועכשיו אני כותבת לכם עם אוזניות בפול ווליום בשת"פ עם ליזו כדי לשכוח איפה אני נמצאת. אמרו לנו שהם עובדים בשעות העבודה כלומר 9-5 ושבשישי שקט פה ואין כלום אבל שכחו להגיד את האמת שהבנייה מתחילה ב7 בבוקר גם בימי שישי או את העובדה שבקיר הצמוד אלינו יש משפחה ארגנטינאית עם 4 ילדים. מה שנקרא, נפלנו בפח תחת הפרקט היפה, הקירות הלבנים ובעל הדירה שחשף בפנינו חיוך מרגיע ואת העובדה שהטלפון שלו מתפוצץ מהודעות פייסבוק משוכרים שרוצים את הדירה.

השוק היום נורא! או שאתה מקבל דירה פצפונת במחיר מופקע, דירה ליד בניין של פינוי בינוי בתקווה שאתה כבר ב6 בבוקר יוצא לעבודה או דירה שכנראה בעוד חצי שנה תיכנס לתמ"א 38 ואז מה? חוזה ל4 חודשים?אנחנו רצים מדירה אחת לשנייה בתקווה להיות הראשונים ברשימה שבעלי הדירות יתקשרו אליהם אחרי הבית פתוח המייגע שעובר עליהם ברגע שהם רואים שיש לפחות 30 איש בדירה שלהם כבר ב11 בבוקר ביום שישי.

אני לא אשכח את הרגע שבו אשכרה לא הייתי 24 שעות בדירה וחזרתי בתחושה של "איזה כיף, לא הייתי פה". וזה הפיל אותי. הרי מה הייתה המטרה לעבור? להיות מאושרת, עצמאית עם הבן זוג ולחיות את החיים שלי איך שאני בוחרת. וזה לא החיים שאני בוחרת לעצמי, לחיות בתוך קדיחות, צעקות, בכי ורעידות.

אנחנו יוצאים מהדירה הזו עוד 10 ימים שגם ככה הדירה הזו החלה להתפרק...הקירות הלבנים הפכו לקירות עם סדקים וכתמי מים בעקבות כך שבעל הדירה לא באמת תיקן את הגג, הוא רק צבע. הבעל דירה שחשף בפנינו חיוך מרגיע, עושה לנו רגשות אשם שאנחנו עוזבים כי הוא חשב שאנחנו לא נוותר על כזו "מציאה" והעובדה שהוא נעלם לפחות למשך כל עונת האביב שבה היה אמור לתקן את הגג לאחר החורף.

כשהגיע זמנו להראות את הדירה לדיירים אחרים, תוך יום הוא הגיע לצבוע אבל שבועיים לאחר הצביעה שלו הקירות חזרו להיות אותם קירות סדוקים, מעובשים ולא נעימים למחייה.

ואני מתאפקת לא לצרוח לאנשים החדשים "לכו מפה! מגיע לכם יותר טוב".

מה הלקחים שאני יכולה לתת לכם מהחוויה? אז ככה: -ככל שהפינוי בינוי מתקדם בתהליך כך יהיה יותר רעש, בוודאות! לא להיפך

-לבדוק את הדירה שאתם רוצים לשכור בבוקר של אמצע שבוע ולהסתובב באזור.

-תמיד להיות ראשונים, אומרים לכם לבוא לראות דירה ב11 - תבואו בעשרה ל ותגידו שבטעות "הקדמתם".

-להתחבב על השוכרים הקודמים חשוב! היה לנו ויכוח עם השוכרים הקודמים אז הם לא הכינו אותנו לשכנים.

-לא לפחד לבקש עזרה...אנחנו בתחילת הדרך של החיים וזה טבעי שאנחנו לא יציבים עדיין ולא להיות קשים עם עצמכם. אתם לא צריכים להיות מיליונרים בגיל 24 ואתם כן צריכים להנות מהחיים ולא להתמסכן על כל שקל שיוצר מהכיס שלכם.

משאירה לכם כאן זיכרון קטן מהדירה ומבטיחה שאעדכן כשניכנס למקום חדש

תמיד אתכם

Big sis